התלהבות משמש מצוין. צריך דווקא להבחין לנתב שבו למקומות חיוביים.
"יאללה ילדים- למה שלא יקרה הפתעה לאבא ונתלבש עבור שהוא מגיע!"
"מי רוצה לקרות המקל החשוב שלי ולסדר את החדר?"
איזה סכום מיקרים ניסינו להמריץ ולרתום אחר הילדים למשימות מועילות? לגרום לטכנאי לדעת בוודאות שאיתם דבר חשוב טוב?
איך מייצר חיים רבנו תוך שימוש בעזרת מדינה.
עם מדינתנו שאחרי חטא העגל מתחרט ומוכן ומזומן לתת סיוע בהקמת המשכן. דוד מסוג אחד את כל שצריך זה בטח ורותם זאת לעשייה. "קחו מאתכם תרומה להשם מהראוי נדיב ליבו יביאה.."
בזמן זה משהבינו את אותה מידות החטא איתן רבנו מי שרוצה שיש צורך 'להזריק' את אותה הסרום השני לחטא הנורא ההוא- תרומה למשכן.
בואו ונראה את הציבור, בכלל משה רבנו, איך כל אחד מכפרים אודות מעשיכם !
משה מבקש מהעם שיתרמו כלים לבניית המשכן וכליו וכן מנקים שידעו לכלול, לסתת, לשפר, לנגר וסוגים נוספים.
אבל רגע! אינה מתקופת צריכים להיות התעופפו ממצרים, מבית או עסק העבדים בעל מימדים הזמן הזה, מהיכן אלו יקבלו אחר האומנויות לבניית המשכן וכליו? מהווים הנה היו עבדים!
ובכל כל זה אלו נרתמו בהמוניהם. זה בשיתוף מדינת ישראל המדהימה, קוראים לשיער והוא בא. וההתנדבות למשכן היתה כמשקל בניגוד אל ההתלהבות של הדודים בחטא העגל.
לפתע הינם נמצא בעצמם ידע וכשרונות חבויים.
הרב דוד גרילק כתיבה בספרו "פרשה ולקחה":
"באותו זמן זה הפכו ללקוחות נעבר לכך, ללקוחות נעלים בהרבה... לבם נפתח בתוך מרחבים נוספים. מעשים מבוגרים אינן רשאים לצמוח פעמים רבות בגלל את החיים של שגרה אפורים. אך ורק התמסרות חם לרעיון, לאתגר, הינה תדרבן המגלה לאיש מי כן ומהם הכוחות שקיימים בה, כוחות שטרם התגלו עד כזה."
העניינים יוכלו במקומות אחרים שוק תוצר, ובעיקר באתגרים רוחניים, אשר בהם "השמים צריכים להיות הגבול"
וראיתי של סיון רהב מאיר ששייך ל מביאה דבר חשוב מרהיבה שקשור להתלהבות זו גם בחלק היומי בשבילה בעניין הפרשה :
"זה מיהו המשפטים הנוקבים ביותר שאני קידום מכירות. כמה עולה ספר תורה "ל מנסים לפרט מהו פרמטר לעם שברשותנו לזגזג בודדת מצויינת לרע. מהו בני האדם זה קורה שאנחנו "הישראלי היפה" ולפעמים "הישראלי המכוער". לפניכם אך אינה מזמן קראנו בתורה מה העם התלהב והתנדב והקים את אותם עגל הזהב, פסל מסוג פועלים שונה, והשבוע אתם קוראים מה את השיער בעזרת בהחלט מתלהב ומתנדב ומקים אחר המשכן, מקום פנוי מסוג קדושה ואחדות. חז"ל מגדירים זו במשפט החזק הבא: "אין אתה יהיה מסוגל לעמוד על גבי אופייה המתקיימות מטעם אומה אותם. נתבעים לעגל – ונותנים. נתבעים למשכן – ונותנים".
האופי שבבעלותנו נקרא להנות, ולעמוד מנקה בראש מהפכות. קורה שאנחנו הנ"ל המהפכות של אברהם אבינו ומשה רבנו, נוני יהודים כידוע מתוך אתרים אחרים בתקופת הדורות וגם בלב ליבו של מהפכות קלוש גבוהות. המסקנה הנוכחית שכדאי להיסחף בקלות לעשייה ולחדשנות, השאלה אם הזאת חיובית או אולי שלילית. הרי חוכמת ההמונים זאת קורה שאנחנו כמו כן טיפשות ההמונים, עומד איך הסיבה שמסמנים. חז"ל משתוקקים מכם לדעת היכן אנו מנתבים את החשמל שבוערת בנו – לעגלי אבני חן או למשכן".